מטייל עם תרמיל על שביל מול פסגות גרניט ואגם טורקיז בפטגוניה

טרקים בפטגוניה — המדריך המלא

מטייל עם תרמיל על שביל מול פסגות גרניט ואגם טורקיז בפטגוניהמדריך ✦

טרקים בפטגוניה — המדריך המלא

הטרקים בפטגוניה מתרכזים בארבעה אזורים משני צדי הגבול בין צ'ילה לארגנטינה. בפארק טורס דל פאינה בצ'ילה הולכים את מסלול ה-W (כ-80 ק"מ, 4–5 ימים) או את מסלול ה-O שמקיף את כל הרכס (כ-110–130 ק"מ, 7–9 ימים), ובשניהם חובה להזמין מראש כל לילה בקמפינג או ברפוחיו. באל צ'לטן בארגנטינה יוצאים ישר מהכפר לטרקי יום אל לגונה דה לוס טרס מתחת לפיץ רוי ואל לגונה טורה, בלי מדריך ובלי הזמנות. סרו קסטיו שעל הקרטרה אוסטרל ודיינטס דה נברינו שמדרום לתעלת ביגל הם החלופות השקטות והפראיות. הגובה כאן נמוך ואין בעיית התאקלמות; האתגר הוא הרוח ומזג אוויר שמתהפך תוך שעה. העונה היא הקיץ הדרומי, בערך מנובמבר עד מרץ.

טבלת השוואה: הטרקים המרכזיים בפטגוניה

הנתונים מעוגלים. מקורות שונים מודדים את אותם מסלולים קצת אחרת (עם או בלי שלוחות, מהכפר או מתחילת השביל), ולכן בכמה שורות מופיע טווח.

טרק מדינה ימים מרחק (כ-) קושי לינה מה מסדרים מראש
מסלול ה-W, טורס דל פאינה צ'ילה 4–5 80 ק"מ בינוני קמפינגים ורפוחיוס מסודרים כרטיס כניסה + הזמנת כל הלינות
מסלול ה-O, טורס דל פאינה צ'ילה 7–9 110–130 ק"מ קשה קמפינגים ורפוחיוס מסודרים כרטיס כניסה + הזמנת כל הלינות, רישום בכניסה לחלק האחורי
לגונה דה לוס טרס (פיץ רוי) ארגנטינה יום אחד 10 ק"מ לכל כיוון בינוני-קשה חוזרים לכפר, או קמפינג בסיסי כרטיס כניסה לפארק
לגונה טורה ארגנטינה יום אחד 10 ק"מ לכל כיוון קל-בינוני חוזרים לכפר, או קמפינג בסיסי כרטיס כניסה לפארק
הקפת הואמול ארגנטינה 4 65–70 ק"מ קשה מאוד קמפינג שטח רישום חובה במשרד הפארק, רתמה לחציות הנהר
סרו קסטיו (מלאס אורקטס) צ'ילה 3–5 49–53 ק"מ קשה קמפינג שטח כרטיס כניסה; בחורף רק עם מדריך מורשה
דיינטס דה נברינו צ'ילה 4–5 40–53 ק"מ קשה מאוד קמפינג פראי, בלי שום שירות רישום בתחנת המשטרה בפוארטו ויליאמס

טורס דל פאינה — מסלול ה-W ומסלול ה-O

הפארק הלאומי טורס דל פאינה (נכתב גם טורס דל פיינה) נמצא כ-112 ק"מ צפונית לעיירה פוארטו נטאלס, שהיא בסיס היציאה: שם קונים אוכל, שוכרים ציוד ועולים על האוטובוס לפארק. שלושת מגדלי הגרניט שעל שמם הוא קרוי מתנשאים לגובה של כ-2,500 מטר, אבל השבילים עצמם נמוכים בהרבה.

מסלול ה-W

המסלול הפופולרי, שצורתו על המפה מזכירה את האות W: שלוש שלוחות שעולות מהאגמים אל שלושת השיאים של הפארק — תצפית בסיס המגדלים (Base Torres), העמק הצרפתי וקרחון גריי. כ-80 ק"מ בארבעה עד חמישה ימים, עם שביל ברור ומסומן וקמפינגים ורפוחיוס בכל סוף יום. אפשר ללכת ממזרח למערב או הפוך, ומי שישן ברפוחיו ואוכל שם יכול ללכת עם תרמיל קל יחסית.

מסלול ה-O

ההקפה המלאה של הרכס: כל ה-W ועוד החלק האחורי והמבודד של הפארק, דרך מעבר ג'ון גרדנר, הנקודה הגבוהה והחשופה ביותר במסלול (כ-1,200 מטר), עם תצפית מלמעלה על קרחון גריי. 7–9 ימים, ורוב המקורות נותנים בין 110 ל-130 ק"מ. בחלק האחורי השירותים דלים יותר, סוחבים יותר אוכל, והמעבר נחצה רק כשמזג האוויר מאפשר.

הזמנות — בלי זה לא נכנסים

זה הכלל החשוב ביותר בפטגוניה הצ'יליאנית. לפי האתר הרשמי של הפארק, הזמנת לינה היא חובה במסלול ה-W ובמסלול ה-O, ובלי הזמנות לא נכנסים לאזור ההררי. כך זה עובד:

  • כרטיס כניסה קונים אונליין באתר pasesparques.cl של רשות היערות הצ'יליאנית (CONAF), לפחות 24 שעות לפני הכניסה.
  • הלינות מוזמנות מול שתי חברות שמפעילות את רוב הקמפינגים והרפוחיוס — Las Torres Patagonia ו-Vértice Patagonia — כל אחת באתר שלה, ולכן צריך לתאם בין שתי מערכות הזמנה כדי לבנות רצף לילות. אפשר להזמין גם דרך סוכנויות מורשות.
  • טיולי יום, כמו העלייה לבסיס המגדלים וחזרה, אינם דורשים הזמנת לינה.
  • לינה מחוץ לקמפינגים אסורה, ואש פתוחה אסורה בכל הפארק; מבשלים על גזייה רק במקומות המיועדים לכך. שלוש שריפות ענק בפארק נגרמו בידי מטיילים, והאכיפה בהתאם.

המקומות הפופולריים מתמלאים חודשים מראש לשיא העונה, אז סוגרים את הלינות לפני שסוגרים טיסות. מחירים וזמינות — בדוק באתרי המפעילים.

מה השתנה במסלול ה-O

ב-17 בנובמבר 2025 נהרגו חמישה מטיילים בסופת שלג באזור מעבר ג'ון גרדנר, והמסלול נסגר. הוא נפתח מחדש בדצמבר 2025 עם כללים מחמירים: מכסה של 100 מטיילים ביום, הליכה בכיוון אחד בלבד ורישום חובה בתחנת הפקחים קוירון. בסתיו 2026 הודיעה CONAF שהמסלול יישאר סגור עד 1 בנובמבר ושפתיחת המעבר עצמו תלויה בהערכת תנאי השטח ומזג האוויר; מחוץ לעונה נדרשו בשבילים מסוימים מדריך מוסמך, ומיקרו-קרמפונים ומקלות. הכללים האלה מתעדכנים מעונה לעונה — לפני שמזמינים, בדוק את הדיווח היומי והודעות הפארק באתר parquetorresdelpaine.cl.

אל צ'לטן — פיץ רוי בלי לוגיסטיקה

אל צ'לטן, בחלק הצפוני של הפארק הלאומי לוס גלסיארס, היא ההפך מטורס דל פאינה מבחינת התארגנות: ישנים בהוסטל בכפר, השבילים מתחילים בקצה הרחוב, ואין צורך במדריך או בהזמנת לינה לטרקי היום. צריך רק כרטיס כניסה לפארק, שנקנה אונליין באתר רשות הפארקים הלאומיים של ארגנטינה.

שביל מרחק לכיוון זמן לכיוון עלייה למי מתאים
לגונה דה לוס טרס כ-10 ק"מ כ-4–5 שעות כ-750 מ' מי שרוצה את התצפית הקרובה ביותר על פיץ רוי ומוכן ליום של 8–10 שעות
לגונה טורה כ-10 ק"מ כ-3:30 שעות כ-250 מ' יום ארוך אבל כמעט מישורי, אל קרחון ואגם מתחת לסרו טורה
לגונה קאפרי כ-4 ק"מ כ-1:45 שעות כ-350 מ' חצי יום עם תצפית טובה על פיץ רוי
לומה דל פלייגה טומבדו כ-10 ק"מ כ-4 שעות כ-1,000 מ' תצפית על שני ההרים יחד, רק ביום בהיר

כמעט כל הקושי של לגונה דה לוס טרס מרוכז בקטע האחרון, עלייה תלולה מאוד שהופכת מסוכנת ברוח חזקה ובגשם. מי שרוצה יותר משבילי יום יכול לחבר את שני העמקים לטרק של יומיים-שלושה עם לינה בקמפינגים הבסיסיים של הפארק, ומטיילים מנוסים הולכים את הקפת הואמול — ארבעה ימים עם קטעים לא מסומנים ושתי חציות נהר על כבל. כל הפרטים בטרקים בארגנטינה.

סרו קסטיו — הטרק של הקרטרה אוסטרל

הפארק הלאומי סרו קסטיו נמצא בחבל אייסן שבצפון פטגוניה הצ'יליאנית, ליד הכפר וייה סרו קסטיו שעל הקרטרה אוסטרל. ההר עצמו, 2,318 מטר, נראה כמו טירה של צריחי סלע מעל אגם קרחוני. הטרק המלא יוצא מלאס אורקטס ומסתיים בכפר: כ-49–53 ק"מ, בדרך כלל ארבעה ימים, עם שני מעברי הרים שגובהם לפי המקורות כ-1,450–1,600 מטר, חציות נחלים וקמפינגים של שטח.

  • למי שיש יום אחד: העלייה מהכפר אל תצפית הלגונה שמתחת להר היא כ-14 ק"מ הלוך וחזור וכ-8 שעות, בקושי בינוני. לפי אתר התיירות הרשמי של צ'ילה, הכניסה לשביל מותרת רק בשעות הבוקר.
  • כרטיסים: דרך pasesparques.cl או הפלטפורמה שהפארק מפנה אליה.
  • חורף: מחוץ לעונה ההליכה מותרת רק בליווי מדריך מורשה.

גם בקיץ יש כאן שלג במעברים ורוחות חזקות, ואין רפוחיוס — סוחבים הכל.

דיינטס דה נברינו — הטרק הדרומי ביותר

האי נברינו נמצא מדרום לתעלת ביגל, מול ארץ האש, והמעגל סביב צריחי "שיני נברינו" נחשב לטרק הרב-יומי הדרומי ביותר בעולם. יוצאים וחוזרים ברגל מהעיירה פוארטו ויליאמס. המקורות נותנים בין 40 ל-53 ק"מ וארבעה עד חמישה ימים (עם ימי רזרבה למזג אוויר זה יכול להתארך), והנקודה הגבוהה במסלול, מעבר וירחיניה, היא בגובה כ-830–860 מטר בלבד.

המספרים הנמוכים מטעים. אין במסלול שום שירות: לא רפוחיו, לא קמפינג מסודר, לא קליטה. השביל מסומן בעמודי סימון ובערימות אבנים אבל קטעים שלמים עוברים בסלעים, בבוץ ובשדות שלג, והרוח יכולה להפיל אדם עם תרמיל. לפני היציאה נרשמים בתחנת המשטרה (Carabineros) בפוארטו ויליאמס ומוסרים מסלול, מספר משתתפים ויום חזרה משוער. זה טרק למי שכבר יש לו ניסיון בניווט ובקמפינג בתנאים קשים, ולא טרק ראשון בפטגוניה.

עונה ומזג אוויר

העונה בכל האזורים היא הקיץ הדרומי. כמה דברים שכדאי לדעת מעבר לזה:

תקופה מה מצפה לך
נובמבר תחילת העונה. ימים מתארכים, פחות עומס, אבל עוד שלג במעברים הגבוהים ומסלולים שנפתחים באיחור
דצמבר–פברואר שיא העונה: הימים הארוכים והחמים ביותר, הכי הרבה מטיילים, והזמנות שנסגרות חודשים מראש. בטורס דל פאינה אלה גם החודשים הסוערים ביותר ברוח
מרץ פחות עומס וצבעי סתיו מתחילים; הימים מתקצרים, ובטורס דל פאינה מרץ ואפריל הם החודשים הגשומים ביותר
אפריל–אוקטובר מחוץ לעונה. שלג, קרח ובוץ, חלק מהמסלולים והרפוחיוס סגורים, ובפארקים הצ'יליאניים נדרש במסלולים מסוימים מדריך מורשה

הרוח היא הסיפור האמיתי של פטגוניה. היא חזקה דווקא בקיץ, ובמעברים ובשפות האגמים היא מגיעה לעוצמה שמונעת הליכה. שלושה כללים: בנה לכל טרק יום רזרבה, בדוק תחזית רוח ולא רק גשם, ואל תתבייש להסתובב — האסון בנובמבר 2025 קרה במעבר הגבוה, בסופה, בלי קליטה. ראה גם מתי לטוס לדרום אמריקה ובטיחות.

איך משלבים את הטרקים במסלול

הציר הקלאסי הוא דרום פטגוניה: אל קלפטה היא הצומת. ממנה נוסעים צפונה לאל צ'לטן (כ-213 ק"מ) לשלושה-ארבעה ימי טרקים, חוזרים, וחוצים באוטובוס את הגבול לפוארטו נטאלס בשביל טורס דל פאינה. מי שרוצה גם את ה-W וגם את שני הטרקים הגדולים של אל צ'לטן צריך כעשרה ימים עד שבועיים באזור, כולל ימי נסיעה ורזרבה.

סדר ההזמנות קובע את הלוח: קודם סוגרים את לילות טורס דל פאינה, שהם הצוואר הצר, ורק אז בונים את אל צ'לטן סביבם — שם הגמישות מלאה. סרו קסטיו לא יושב על הציר הזה: הוא שייך לנסיעה לאורך הקרטרה אוסטרל, הרחק צפונה. גם דיינטס דה נברינו הוא יעד בפני עצמו, כי לפוארטו ויליאמס מגיעים רק בטיסה או בשיט. התמונה המלאה, כולל תחבורה: מסלול בפטגוניה ופטגוניה הארגנטינאית.

ציוד וביטוח

בפטגוניה לא מתלבשים לקור אלא לרוח ולרטיבות: שכבת בסיס, שכבת בידוד, ומעל הכל מעיל ומכנסיים אטומים שעוצרים רוח. נעליים אטומות, כפפות וכובע גם בינואר, כיסוי גשם לתרמיל ושקיות אטומות בתוכו. אוהל צריך להיות כזה שעומד ברוח. בפוארטו נטאלס ובאל צ'לטן משכירים אוהלים, שקי שינה, גזיות ומקלות, כך שלא חייבים לסחוב ציוד קמפינג לאורך כל הטיול. הרשימה המלאה: ציוד לטרקים.

הגובה אינו בעיה, אבל חילוץ מהשטח כן: ודא שהפוליסה מכסה טרקים רב-יומיים ופינוי. ראה ביטוח נסיעות לטרקים. ההשוואה לשאר היבשת נמצאת בטרקים בדרום אמריקה.

שאלות נפוצות

מה הטרקים הכי מומלצים בפטגוניה? מסלול ה-W בטורס דל פאינה בצ'ילה (4–5 ימים) והטרקים של אל צ'לטן בארגנטינה — לגונה דה לוס טרס מתחת לפיץ רוי ולגונה טורה, שניהם טרקי יום. מטיילים מנוסים מוסיפים את מסלול ה-O, את סרו קסטיו שעל הקרטרה אוסטרל או את דיינטס דה נברינו.

מה ההבדל בין מסלול ה-W למסלול ה-O בטורס דל פאינה? ה-W הוא כ-80 ק"מ ב-4–5 ימים ועובר בשלושת שיאי הפארק: בסיס המגדלים, העמק הצרפתי וקרחון גריי. ה-O מקיף את כל הרכס, כולל ה-W והחלק האחורי המבודד עם מעבר ג'ון גרדנר, ונמשך 7–9 ימים לאורך כ-110–130 ק"מ.

חייבים להזמין מראש לטורס דל פאינה? כן. לפי האתר הרשמי של הפארק, במסלולי ה-W וה-O חובה להזמין מראש את כל הלינות בקמפינגים או ברפוחיוס, ובלי הזמנות לא נכנסים לאזור ההררי. כרטיס הכניסה נקנה בנפרד באתר pasesparques.cl, לפחות 24 שעות מראש.

מתי העונה לטרקים בפטגוניה? הקיץ הדרומי, בערך מנובמבר עד מרץ, כשדצמבר עד פברואר הם שיא העונה. מחוץ לעונה יש שלג וקרח, חלק מהמסלולים סגורים, ובפארקים בצ'ילה נדרש במסלולים מסוימים מדריך מורשה.

צריך מדריך לטרקים בפטגוניה? בעונה לא: ה-W, ה-O והטרקים של אל צ'לטן נעשים עצמאית. בחורף הכללים משתנים — בטורס דל פאינה ובסרו קסטיו נדרש אז מדריך מורשה — והכללים במסלול ה-O הוחמרו אחרי האסון בנובמבר 2025, אז בודקים את ההודעות העדכניות של הפארק.

טורס דל פאינה או אל צ'לטן — מה עדיף? אל צ'לטן פשוטה וגמישה יותר: טרקי יום מהכפר, בלי הזמנות, ואפשר לחכות ליום בהיר. טורס דל פאינה הוא טרק רב-יומי רצוף עם נופים מגוונים יותר, אבל דורש תכנון והזמנות חודשים מראש. מי שיש לו שבועיים בדרום פטגוניה עושה את שניהם.

יש בעיית גובה בטרקים בפטגוניה? לא. הנקודה הגבוהה ב-O של טורס דל פאינה היא כ-1,200 מטר, ובדיינטס דה נברינו פחות מ-900 מטר. הסיכון בפטגוניה הוא רוח, קור ורטיבות, ולא אוויר דליל.

כמה ימים צריך לטרקים בפטגוניה? לאל צ'לטן שלושה עד ארבעה ימים, כולל יום רזרבה למזג אוויר; ל-W ארבעה עד חמישה ימים ועוד יום התארגנות בפוארטו נטאלס. לשילוב של שניהם, עם הנסיעות ומעבר הגבול, תכנן עשרה ימים עד שבועיים.


עדכונים אחרונים: סגירות מסלולים, מזג אוויר ותנאי טרקים בפטגוניה.