הטרקים בארגנטינה מרוכזים בחמישה אזורים. אל צ'לטן בדרום פטגוניה היא בירת הטרקים: שבילי היום ללגונה דה לוס טרס מתחת לפיץ רוי (כ-10 ק"מ לכל כיוון) וללגונה טורה יוצאים ישר מהכפר, בלי מדריך. ברילוצ'ה באזור האגמים מציעה רשת של רפוחיוס (בקתות הרים) שאפשר לחבר לטרק של עד חמישה ימים. באושואיה שבארץ האש יש טרקי יום כמו לגונה אסמרלדה וסרו גואנקו. בצפון-מערב, באזור סלטה וחוחוי, הולכים בין כפרים בגובה. ואקונקגואה, ליד מנדוסה, היא ההר הגבוה ביבשת ודורשת היתר. בפטגוניה העונה היא הקיץ הדרומי, בערך מנובמבר עד מרץ, ומזג האוויר — בעיקר הרוח — קובע יותר מכל תוכנית.
טרקים בארגנטינה לפי אזור
| אזור | טרקים מרכזיים | אורך | קושי | מה צריך לסדר מראש |
|---|---|---|---|---|
| אל צ'לטן | לגונה דה לוס טרס, לגונה טורה, לומה דל פלייגה טומבדו, הקפת הואמול | יום אחד עד 4 ימים | קל עד קשה | כרטיס כניסה לפארק; רישום חובה למסלולים המרוחקים |
| ברילוצ'ה | רפוחיו פריי, חקוב, לגונה נגרה, לופס, אוטו מיילינג | יום אחד עד 5 ימים | בינוני עד קשה | רישום טרק חובה + הזמנת מקום ברפוחיו |
| אושואיה | לגונה אסמרלדה, קרחון מרסיאל, סרו גואנקו, השביל החופי | טרקי יום | קל עד קשה | כרטיס כניסה לפארק הלאומי ארץ האש |
| הצפון-מערב (סלטה וחוחוי) | אירויה–סן איסידרו, שבילים בקברדה דה אומאואקה | טרקי יום | קל-בינוני, בגובה | התאקלמות לגובה |
| אקונקגואה (מנדוסה) | טרק קצר לקונפלואנסיה, טרק ארוך לפלאסה דה מולאס, טיפוס לפסגה | כ-3 ימים עד כ-20 יום | בינוני עד קשה מאוד | היתר חובה, ולטרק הארוך ולטיפוס גם ביטוח פינוי |
אל צ'לטן — טרקי יום וטרקים של כמה ימים
אל צ'לטן שוכנת בחלק הצפוני של הפארק הלאומי לוס גלסיארס, כ-213 ק"מ מאל קלפטה. רוב השבילים מתחילים בקצה הרחוב הראשי, מסומנים היטב ולא דורשים מדריך. מאז סוף 2024 נגבים דמי כניסה לשבילים, והכרטיס נקנה אונליין באתר רשות הפארקים הלאומיים של ארגנטינה — בדוק מחיר עדכני באתר הרשמי.
טרקי היום, לפי נתוני הפארק
המרחקים והזמנים בטבלה הם לכיוון אחד מתחילת השביל, כפי שמופיעים בעלון הרשמי של הפארק. מקורות אחרים מודדים מהכפר עצמו ומגיעים למספרים מעט שונים.
| שביל | מרחק לכיוון | זמן לכיוון | הפרש גובה | הערות |
|---|---|---|---|---|
| תצפית לוס קונדורס | כ-1 ק"מ | כ-45 דקות | כ-100 מ' | תצפית קלה על הכפר וההרים |
| צ'ורייו דל סלטו | כ-3 ק"מ | כ-40 דקות | כמעט מישורי | מפל; השביל הקל באזור |
| לגונה קאפרי | כ-4 ק"מ | כ-1:45 שעות | כ-350 מ' | תצפית טובה על פיץ רוי בחצי יום; יש קמפינג |
| לגונה טורה | כ-10 ק"מ | כ-3:30 שעות | כ-250 מ' | נוף לקרחון ולסרו טורה; קמפינג דה אגוסטיני בדרך |
| לגונה דה לוס טרס | כ-10 ק"מ | כ-4–5 שעות | כ-750 מ' | הקטע האחרון תלול מאוד ומסוכן ברוח ובגשם |
| לומה דל פלייגה טומבדו | כ-10 ק"מ | כ-4 שעות | כ-1,000 מ' | תצפית על פיץ רוי וסרו טורה יחד, ביום בהיר |
לגונה דה לוס טרס, "טרק הפיץ רוי", היא היעד שבשבילו באים: יום ארוך של 8–10 שעות הלוך וחזור, שכמעט כל הקושי שלו מרוכז בעלייה האחרונה מקמפינג פוינסנוט. צא מוקדם, ואם הרוח חזקה או שהפסגות בעננים — דחה ביום. לגונה טורה ארוכה באותה מידה אבל כמעט מישורית, ומתאימה ליום שבו הרגליים צריכות מנוחה. אפשר לחבר בין שני העמקים דרך שביל האגמים מדרה ואיחה ולבנות טרק של יומיים-שלושה עם לינה בקמפינג.
לינה בשטח
הקמפינגים שבתוך הפארק — קאפרי, פוינסנוט ודה אגוסטיני — הם בסיסיים, בלי שירותים מעבר לשירותי שדה. לפי דיווחים, מאז 2024 הלינה בהם כרוכה בתשלום ובהזמנה מראש; את הכללים העדכניים בדוק באתר רשות הפארקים או במרכז המבקרים בכניסה לכפר. אסור להדליק אש בשום מקום בפארק, ומבשלים רק על גזייה.
הקפת הואמול (Huemul)
הטרק הרציני של האזור: כ-65–70 ק"מ בארבעה ימים, דרך מעבר פאסו דל ויינטו ("מעבר הרוח") עם תצפית על שדה הקרח הדרומי. הוא שונה לגמרי משבילי היום: קטעים לא מסומנים, רוח קיצונית, ושתי חציות נהר על כבל שדורשות רתמה וציוד. הרישום במשרד הפארק לפני היציאה הוא חובה. זה מסלול למטיילים מנוסים בלבד, או עם מדריך.
ברילוצ'ה — טרקים בין רפוחיוס
ברילוצ'ה יושבת בתוך הפארק הלאומי נאוול הואפי, ומה שמייחד את הטרקים בה הוא רשת הרפוחיוס: בקתות הרים מאוישות שבהן אפשר לישון ולאכול, כך שלא חייבים לסחוב אוהל ואוכל לכל הימים.
| רפוחיו | מה מיוחד בו | אופי ההליכה |
|---|---|---|
| פריי (Frey) | ליד לגונה טונסק בגובה כ-1,700 מ', בין צריחי גרניט; הפופולרי ביותר | כ-10 ק"מ מווייה קטדרל, עם כ-740 מ' עלייה; אפשר כטרק יום |
| חקוב (Jakob / San Martín) | שקט ומרוחק יותר | הליכה ארוכה; מומלץ עם לינה |
| לגונה נגרה (Italia) | על שפת אגם הררי | עמק מיוער ארוך ואז עלייה קצרה ותלולה |
| לופס (López) | הקרוב ביותר לכביש | קצר אבל תלול מההתחלה |
| אוטו מיילינג (Otto Meiling) | על הר טרונדור, בשולי קרחון | 5–7 שעות הליכה מפמפה לינדה; הקטע האחרון על שלג |
אפשר ללכת לכל רפוחיו בנפרד, או לחבר את פריי, חקוב, לגונה נגרה ולופס למסלול של כחמישה ימים שמכונה "חציית נאוול הואפי". הקטעים שבין הרפוחיוס עוברים ברכסים חשופים עם סימון חלקי — הקטע בין פריי לחקוב, למשל, הוא כ-9 ק"מ שלוקחים כשש שעות — וחלקם מתאימים רק למטיילים מנוסים וביום יציב.
שני דברים חובה לפני שיוצאים. הראשון, רישום טרק: הפארק מחייב למלא טופס רישום מקוון בתוך 48 השעות שלפני כל הליכה, דרך האתר הרשמי של הפארק הלאומי נאוול הואפי. שביל שלא מופיע בטופס פשוט אינו פתוח, ובהתרעות מזג אוויר הפארק סוגר את כל השבילים. השני, הזמנת מקום ברפוחיו: הרפוחיוס קטנים ומתמלאים בעונה, וברובם נדרשת הזמנה מראש מול הרפוחיו עצמו או מול מועדון ההרים של ברילוצ'ה (Club Andino Bariloche). השלג נשאר במעברים הגבוהים גם בתחילת הקיץ, אז בדוק את מצב השבילים לפני שאתה בונה מסלול.
אושואיה וארץ האש
סביב אושואיה, בקצה הדרומי של המדינה, הטרקים הם בעיקר של יום אחד:
- לגונה אסמרלדה — כ-9 ק"מ הלוך וחזור, 4–5 שעות, דרך יער וביצות כבול אל אגם ירקרק. השביל הפופולרי באזור, ובוצי כמעט תמיד.
- קרחון מרסיאל — עלייה של כ-6 ק"מ ממש מעל העיר, עם תצפית על תעלת ביגל.
- סרו גואנקו, בפארק הלאומי ארץ האש — לפי רשות הפארקים: כ-6 ק"מ לכיוון, כ-4 שעות עד הפסגה וכ-900 מטר עלייה. הקשה והמתגמל ביותר בפארק.
- השביל החופי (Senda Costera) באותו פארק — הליכה של כ-4 שעות לאורך המפרצים; המקורות נותנים בין 6.5 ל-8 ק"מ.
מזג האוויר בארץ האש קר ורטוב גם בקיץ, ולכן שכבת גשם ונעליים אטומות הן הבסיס גם לטרק של חצי יום.
הצפון-מערב — סלטה וחוחוי
הצפון-מערב הוא ארגנטינה אחרת: מדבר הררי צבעוני, כפרים אנדיים וגובה אמיתי. אין כאן טרקים ממוסדים כמו בפטגוניה, אבל יש הליכות יום יפות. המוכרת שבהן היא מהכפר אירויה אל הכפר סן איסידרו, שאליו מגיעים רק ברגל או על סוס, בהליכה לאורך ערוץ הנחל (המקורות נותנים בין 4 ל-8 ק"מ לכיוון). הדרך לאירויה עצמה היא דרך עפר שיוצאת מאזור אומאואקה וחוצה מעבר בגובה כ-4,000 מטר. ההליכה קלה כשהנחל נמוך ומזג האוויר יציב, אז שאל בכפר על מצב הערוץ לפני שיוצאים. הגובה באזור מורגש: עלה בהדרגה וקרא את המדריך למחלת גבהים. איך משלבים את הצפון במסלול — במסלול בארגנטינה.
אקונקגואה — הבסיס
אקונקגואה, כ-112 ק"מ צפונית-מערבית למנדוסה, היא ההר הגבוה באמריקות — בין 6,961 ל-6,967 מטר לפי המדידה. כמה דברים שחשוב לדעת:
- היתר חובה. כל טרק או טיפוס בפארק הפרובינציאלי אקונקגואה דורש היתר, בשלוש קטגוריות עיקריות: טרק קצר, טרק ארוך וטיפוס לפסגה. בעונת 2025–2026 ההיתרים נמכרו רק דרך ספקי שירות מורשים, והעונה נמשכה מ-1 בנובמבר עד 30 באפריל. הכללים והמחירים נקבעים מחדש בכל עונה — בדוק באתר הרשמי של פרובינציית מנדוסה.
- הטרקים. הטרק הקצר מגיע עד מחנה קונפלואנסיה (כ-3,380 מטר); הטרק הארוך ממשיך אל מחנה הבסיס פלאסה דה מולאס (כ-4,370 מטר).
- הפסגה אינה טרק. המסלול הרגיל אינו טכני, אבל הגובה והקור קיצוניים: לפי ויקיפדיה רק כ-30–40 אחוז מהמנסים מגיעים לפסגה, ובממוצע יש כמה מקרי מוות בשנה. זו משלחת של שבועות עם התאקלמות מדורגת, ולא משהו שמוסיפים לטיול בספונטניות.
- ביטוח. בעונת 2025–2026 נדרש ביטוח פינוי וסיוע רפואי לטרק הארוך ולטיפוס. ראה ביטוח לטרקים.
עונה, מזג אוויר וציוד
בפטגוניה ובארץ האש העונה היא הקיץ הדרומי, בערך מנובמבר עד מרץ, כשהימים ארוכים והשבילים נקיים משלג. הרוח חזקה במיוחד דווקא בשיא הקיץ, והעלון הרשמי של הפארק מזכיר שמזג האוויר בכפר שונה מזה שבהרים. בחורף השבילים מכוסים שלג ובוץ והקושי עולה. ראה מזג האוויר בארגנטינה.
הציוד הבסיסי לכל טרק כאן: שכבות, מעיל שעוצר רוח וגשם, נעליים אטומות, כפפות וכובע גם בינואר. באל צ'לטן יש חנויות שמשכירות אוהלים, שקי שינה, גזיות ומקלות. הרשימה המלאה: ציוד לטרקים. לתמונה הרחבה של האזור ראה פטגוניה, ולשילוב עם הצד הצ'יליאני — טרקים בפטגוניה. ההשוואה לכל היבשת: טרקים בדרום אמריקה, ובחזרה למדריך ארגנטינה.
שאלות נפוצות
איפה הטרקים הכי טובים בארגנטינה? באל צ'לטן שבדרום פטגוניה, סביב הר פיץ רוי וסרו טורה, ובברילוצ'ה שבאזור האגמים, עם רשת הרפוחיוס של הפארק הלאומי נאוול הואפי. בנוסף יש טרקי יום סביב אושואיה, הליכות בגובה בצפון-מערב, וטרקים לבסיס אקונקגואה ליד מנדוסה.
כמה זמן לוקח הטרק לפיץ רוי (לגונה דה לוס טרס)? יום מלא של 8–10 שעות הלוך וחזור מאל צ'לטן. לפי עלון הפארק המרחק הוא כ-10 ק"מ לכל כיוון עם כ-750 מטר עלייה, והקטע האחרון תלול מאוד.
צריך מדריך לטרקים באל צ'לטן? לא. שבילי היום מסומנים היטב ויוצאים מהכפר, וצריך רק כרטיס כניסה לפארק. למסלולים המרוחקים, כמו לגונה טורו והקפת הואמול, נדרש רישום חובה במשרד הפארק ומומלץ ניסיון או מדריך.
אילו טרקים יש בברילוצ'ה? ההליכות אל הרפוחיוס פריי, חקוב, לגונה נגרה ולופס, שאפשר לעשות כל אחת בנפרד או לחבר לחצייה של כחמישה ימים, והעלייה לרפוחיו אוטו מיילינג על הר טרונדור. רפוחיו פריי, כ-10 ק"מ מווייה קטדרל, הוא הפופולרי ואפשרי גם כטרק יום.
צריך להירשם לפני טרק בברילוצ'ה? כן. הפארק הלאומי נאוול הואפי מחייב רישום טרק מקוון בתוך 48 השעות שלפני היציאה, ובנוסף צריך להזמין מראש מקום ברפוחיו שבו מתכננים לישון.
מתי העונה לטרקים בארגנטינה? בפטגוניה, בברילוצ'ה ובאושואיה העונה היא הקיץ הדרומי, בערך מנובמבר עד מרץ. בחורף השבילים מכוסים שלג ובוץ, וחלק מהמסלולים הגבוהים אינם עבירים.
אפשר לעלות לאקונקגואה בלי היתר? לא. כל טרק או טיפוס בפארק אקונקגואה דורש היתר, בקטגוריות של טרק קצר, טרק ארוך או טיפוס, ובעונת 2025–2026 ההיתרים נמכרו רק דרך ספקי שירות מורשים. הכללים מתעדכנים בכל עונה באתר הרשמי של מנדוסה.
כמה ימים צריך לאל צ'לטן? שלושה עד ארבעה ימים מאפשרים את שני הטרקים הגדולים, לגונה דה לוס טרס ולגונה טורה, ועוד יום רזרבה למזג אוויר. בלי יום רזרבה קל מאוד לפספס את פיץ רוי בגלל עננים.
עדכונים אחרונים מארגנטינה: תנאי מסלולים, מזג אוויר וסגירות בפטגוניה.